אמא ואבא מטיילים עם הילד הקטן בטבע, במהלך הטיול, הילד מתחיל להתלונן בדרך שקשה לו ושאין לו כוח להמשיך, קצת להוריד דמעות ולכעוס. האבא אומר לילד: "לא חמודי זה לא קשה, זה קל, תראה איך הילדים האחרים הולכים יפה" האמא אומרת לילד: " אני מבינה, שקשה לך, אני יודעת שזה קשה, אתה צודק , והלכת כל כך יפה למרות שזה קשה".
איזו תגובה מסייעת לילד יותר?
כשילד נמצא ברגע של תסכול או קושי,כל מה שהוא צריך, זה מבוגר אחד שיבין שקשה לו עכשיו. צריך לתת לילד תחושה שאנחנו כאן בשבילו, מבינים כמה קשה לו עכשיו ושזה בסדר ולגיטימי, להעביר מסר שאנו מאמינים בו ושהוא מסוגל לעבור את הקושי ולהתגבר עליו ושאנחנו כאן כדי לעזור לו להתגבר על הקושי.
איך נעשה את זה ? באמצעות כלי שנקרא שיקוף. שיקוף הוא כלי מהותי בהורות, וכשהורה עושה שימוש נכון בשיקוף רגשותיו של הילד, הוא מצליח להפוך את התקשורת בינם לתקשורת מיטבית, בונה וחיובית. כשההורה שלי מבין שקשה לי, אני יודע שהוא כאן בשבילי, הוא רואה ומבין אותי. ועצם העובדה הזאת לבד מסייעת לילד להרגע ומהווה כ90% מהפיתרון לתסכול שלו. כשילד נמצא בשעת תסכול, הוא לא רוצה עצות, הטפות, שיחות , שאלות, אלא רק צריך חיבוק ושיקוף נכון של מה שהוא מרגיש. מאוחר יותר נוכל לשוחח עם הילד לתת פתרונות, עצות או שאלות. אגב אצלנו המבוגרים זה לא שונה, לפעמים אנו זקוקים רק שיבינו אותנו, ללא עצות או פתרונות באותו הרגע. ומעבר לכך, נשים לב לא לבטל את רגשותיו של הילד, גם אם קשה לנו להבין או להכיל אותם. ניתן לגיטמציה לכל רגש . אם יגידו להם אל תכעסו או אין לך מה להיות עצוב, זה יכעיס אותם יותר מאשר יסייע. לכן יש לשים לב בשעת משבר לא להגיד "לא קרה כלום" , " אין לך מה לבכות", "אתה לא צריך לכעוס". כשאנו מכילים את הרגש של הילד ולא מבטלים אותו.
כך נוכל להמנע ממצבים בהם הילדים מרגישים צורך "להעלות רמה" של התנהגות שלילית , על מנת שההורה יבין שהם בשעת תסכול או קושי. כשאני משקפת לילד, אני מראה לו שאני רואה אותו ומבינה את הקושי שהוא חווה ושאני כאן בשבילו , וזה לבד עושה את השינוי הגדול.
אם אתם מעוניינים בהדרכת הורים או סתם
מתלבטים על איזו גישה חינוכית מתאימה לילדכם
ורוצים להתייעץ או לקבל מידע נוסף אל תהססו, השאירו פרטים למטה
ואצור איתכם קשר בהקדם
באהבה לימור יקר מדריכת הורים.
